גזר דין (נאשם 2)
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות: התפרצות לדירה, גניבה וקבלת נכסים שהושגו בעוון. בדיון שהתקיים לפני ביום 21.2.10 הודה הנאשם בעבירות הללו, ולפי גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות נתבקשה קבלת תסקיר משירות המבחן.
הדיון נדחה מעת לעת לרבות בשל בקשת שירות המבחן לדחייה על מנת להכין ולהגיש תסקיר, עד אשר בדיון שהתקיים לפני ביום 14.9.10 הודיע ב''כ הנאשם דאז עו''ד מורנו כי הנאשם נעצר על פי הוראת בית המשפט השלום בכפר סבא.
ביום 14.2.11 הודיעה ב''כ הנאשם עו''ד קרין בן עמי כי הנאשם יודה בעבירות נוספות והצדדים יטענו לעונש. ואכן בהכרעת דין שנייה מאותו יום הורשע הנאשם על פי הודייתו בעבירות שבשלושה כתבי אישום שונים. העבירות בהן הורשע הנאשם זו הפעם הן כדלקמן:
התחזות כאחר מתאריך 18.8.09 על פי כתב אישום שהוגש בבית משפט השלום ברמלה;
הפרת הוראה חוקית מיום 3.3.10 על פי כתב אישום שהוגש בבית משפט זה;
התפרצות לבית עסק, היזק בזדון לרכוש והפרת הוראה חוקית מיום 4.8.10 על פי כתב אישום שהוגש בבית משפט השלום בכפר סבא.
מסתבר כי בעקבות ולאחר שהוגש כתב האישום בתיק זה שעניינו, כאמור, התפרצות לדירה, גניבה וקבלת רכוש שהושג בעוון, שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים. הנאשם הפר התנאים הללו פעמיים: בפעם האחת ביום 27.6.10, ופעם שנייה לאחר שהוחמרו תנאי שחרורו למעצר בית מלא, הפר הנאשם מעצר הבית עת פרץ לבית העסק תוך שהוא גורם נזק, ביחד עם שניים אחרים. כפי המפורט בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם בבית משפט השלום בכפר סבא, ואשר בעקבות מעשה זה נעצר עד תום הליכים. משום כך, בעת מתן גזר דין זה, מצוי הנאשם במעצר.
הנאשם צעיר לימים יליד 1990 חסר הרשעות קודמות, ומעבר לעבירות המפורטות לעיל, אין לנאשם הסתבכויות נוספות.
התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר תוך שהיא מגבילה עצמה בטיעוניה לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס כספי.
ב''כ הנאשם ביקשה להקל עם הנאשם בעיקר בשל גילו הצעיר ומשום העדר הרשעות קודמות. לדבריה הנאשם למד לקחו ומביע חרטה כנה על מעשיו. כמו כן, הפנתה טיעוניה לנסיבות אישיות של הנאשם, אשר גדל במשפחה קשת יום שהוריו טרודים היו בפרנסת המשפחה.
בבואי לגזור דינו של הנאשם, איני יכול להתעלם מחומרת מעשיו של הנאשם. אני מוצא חומרה רבה בשתי עובדות: האחת בביצוע עבירה חמורה של התפרצות לדירת מגורים תוך גניבת רכוש רב מהדירה הכולל: טלוויזיה פלזמה, מצלמה דיגיטלית תכשיטים רבים: עגילים, טבעות צמידים, תליון 8 שעונים, טלפון נייד ותיק, והשנייה משום ביצוע עבירות חמורות של פריצה לבית עסק בעודו מפר תנאי שחרורו ל"מעצר בית".
מסתבר כי משום מעשה חסד שנעשה עם הנאשם שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים. והנה מצא הנאשם כי מחווה זו של בית המשפט, הנוקט זהירות בפגיעה בחירות האדם, ובמקום לעצרו מאחורי סורג ובריח, מתיר לו להשתחרר, היא מן הסתם, בעיני הנאשם, חולשת המערכת המשפטית. שכן, הפר הנאשם האימון שניתן לו ופרץ עם שותפים אחרים לבית עסק על מנת לגנוב פעם נוספת רכושו של אחר - מכונה להכנת גלידה, מכונה ששימשה אזרח תמים ואיש עבודה, בעליה של חנות גלידה, לפרנסתו.
אני שואל עצמי, מדוע ארחם על הנאשם? האם מידת הרחמים על אדם צעיר המבצע עבירות ופוגע ברכוש אחרים - בני אדם אשר בניגוד לנאשם - עמלים, עובדים ואשר מיגיע כפיהם צוברים רכוש, תגבר על מידת העונש שיש להעניש הנאשם?
על מי ארחם? על הנאשם החומס רכושם של אחרים תוך מעילה באימון שניתן לו על ידי בית המשפט? או שמא על האזרחים התמימים, לרבות בעליו של עסק למכירת גלידה, אדם העמל לפרנסתו ובא הנאשם וגוזל ממנו הכלי המשמש אותו לעבודתו ולפרנסה?
האם יש בסיס לטענה שיש לרחם על הנאשם משום גילו הצעיר, משום נסיבותיו האישיות ומשום העדר הרשעות בעברו עד כי אקל בדינו כפי בקשת באת כוחו ולהסתפק בתקופת מעצרו במקום עונש מאסר?
התשובה לשאלה האחרונה היא בשלילה. אני סבור שעל בית המשפט להעביר מסר ברור וחד משמעי והמסר הוא מענה עונשי מחמיר והולם למעשיו של הנאשם. אני סבור כי כמצוות בית המשפט העליון, ככל ומדובר בעבירות של התפרצות לדירות מגורים, בשעות היום, בנסיבות של פתיחת דלת דירת קורבנותיו באמצעות מפתח שהושג מבעוד מועד, וגניבת רכוש יקר של בני הבית אליו פרץ, יש להחמיר בענישה. אם לא נעשה כן הרי נעביר מסר שלילי לחברה אשר יש והאמון במערכת המשפטית יאבד. עלינו לשמור על אימון הציבור במערכת המשפטית כגוף השומר על סדרי החברה ושלום הציבור.
אשר על כן, אני סבור כי רף הענישה אליו הגבילה עצמה התביעה הוא רף נמוך בנסיבות המקרה. אלא שלא אשים עצמי קטגור יותר מן הקטגור ולא אגזור על הנאשם עונש חמור מזה שלו עתרה התביעה.